אתר בורנבלום לחקר בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל הינו אתר מתעדכן בקביעות, בביבליוגרפיה החדשה ובתגליות חדשות שמתפרסמות אודות בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל. שמנו לעצמנו מטרה להציג את כל בתי הכנסת העתיקים בארץ ישראל, אלו שנחפרו ואלו שלא. להלן כמה קווים כלליים להבנת המידע המתפרסם באתר ואופן הצגתו על ידי הוועדה האקדמית:

1. בתי הכנסת המוצגים באתר נחפרו או לא נחפרו בתחומי ארץ ישראל, ומחולקים לפי אזורים גיאוגרפיים: הגולן, הגליל העליון, הגליל התחתון, כרמל, עמק בית שאן, מישור החוף, יהודה, שומרון, דרום הר חברון
2. מבני הציבור אשר נחפרו (רובם או חלקם) וזוהו בוודאות כבתי כנסת, נכנסו לאתר. לרובם קיימת הסכמה בקהילה האקדמית כמבני בתי כנסת. יש לציין שהויכוחים על היות מבנים חפורים מתמקדים בעיקר בבתי כנסת מן המאות ה-1 וה-2 לסה״נ.
3. בתי כנסת שלא נחפרו חלקם הם מבנים שזוהו כבתי כנסת ע״י החוקרים. כמו כן, מבני ציבור ביישובים יהודיים מהתקופות הרומית והביזנטית נבדקו פרטנית ע״י הוועדה האקדמית, ובמידה והוועדה מצאה לנכון בהתאם לכללי זיהוי בתי כנסת, הכניסה אותם לאתר. הוועדה קבעה את הכללים הבאים לזיהוי מבני ציבור כבתי כנסת:
   • שרידים של מבנה ציבור מונומנטלי באתר כפרי עם שרידים ארכיאולוגיים יהודיים מובהקים וללא שרידים פגאניים או נוצריים.
   • אתרים עם שרידים ארכיאולוגיים יהודיים מובהקים – מנורה או כתובת יהודית ממבנה ציבורי מונומנטלי (ולא ממבנה קבורה), וסימני התיישבות בתקופה הביזנטית.
   • שרידים של מבנה מונומנטלי באתר כפרי ללא שרידים ארכיאולוגיים יהודיים אך היותו של האתר מצוי באזור התיישבות יהודי בתקופה הביזנטית.
   • פריט ממבנה ציבור מונומנטלי באתר כפרי ללא שרידים ארכיאולוגיים יהודיים אך היותו של האתר מצוי באזור התיישבות יהודי בתקופה הביזנטית.
   • פריט בעל סימן יהודי מובהק כמו מנורה או כתובת עם סממן יהודי בעיר נוכרית
4. זיהוי בתי הכנסת משתנה בין התקופות המדוברות, ועל אף הדימיון בחלק מהכללים, אופן הזיהוי שונה בין תקופה לתקופה. בתקופה הרומית הקדומה, הזיהוי הוא על פי פניית המבנה למרכז וקיום ספסלים סביב הקירות. בתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית, הזיהוי הוא על פי כיוון המבנה לירושלים, ובעיקר מיקומו של ארון הקודש, עיטור יהודי מובהק, כתובת מתאימה. גם שאר הכללים המצוינים בסעיף 3 חלים על זיהויים אלו.
5. חלק מבתי הכנסת אשר זיהויים מוטל בספק מוצגים באתר. בעתיד נפרט יותר אודות בתי כנסת נוספים הנתונים  בספק. ביבליוגרפיה מתאימה נמצאת בכל דף בית כנסת לטובת החוקרים וקהל המתעניינים.
6. כרגע, תיארוכי בתי הכנסת מחולקים לשתי תקופות מרכזיות – רומי קדום; רומי מאוחר ו/או ביזנטי. תיארוכים אלו מבוססים על נתוני החופרים/הסוקרים. אין זה המקום להיכנס לדיון אודות התיארוכים המדויקים של חלק מבתי הכנסת, כפי שמובא במחקר בעשורים האחרונים.
7. שמות בתי הכנסת נבחרו בהתאם לקריטריונים הבאים:

          א. במידה ובית הכנסת חפור – עפ״י פרסום החופר

          ב. במידה ובית הכנסת לא חפור –

                * עפ״י אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל.

                * במידה והאתר לא מופיע בסקר, יופיע השם עפ״י הציון בילקוט הפרסומים.

במידה ומצאתם טעות באחד מדפי בתי הכנסת, אנו מזמינים אתכם לכתוב לנו.